סדנת מחקר עמיתי שמגר – שיח ודיון על מחקרים בהכנה

ערכנו את סדנת המחקר התקופתית של עמיתי ועמיתות המרכז, במסגרתה הציגו מחקרים בשלבים שונים, ושמעו את תגובות העמיתים.
פרופ' דיויד גילה, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב, הציג את מחקרו Addiction to a Network. טענתו המרכזית במחקר היא כי הרשתות החברתיות מתכננות את הפלטפורמה ומפעילות אותה באופן שמעצים את הלחץ החברתי של המשתמשים ותופעת הFOMO. פרופ' גילה סבור כי הרגולציה צריכה להתחשב באחריות הפלטרפורמה בהינתן שמדובר בתכנון מראש שמוכתב על ידה, ומציע מודל תיאורטי שאף יכול לעזור ביישום תביעות נזיקיות כנגד הפלטרפורמות, משום שהוא מראה את הקשר הסיבתי בין התכנון של הפלטפורמה לבין שימוש היתר שהפרט עושה בה. פרופ' ניבה אלקין-קורן, ראשת המרכז, הגיבה למחקר, וציינה כי יש לבחון את הנחת היסוד של התמכרות המשתמשים, ואת קיומן של חלופות ראויות לפלטפורמות הקיימות עם המודל שלהן. כן ציינה כי בבחינת המדיניות הראויה יש להתייחס להבחנה השונה בין הפרטים ובין הקהילות, ואף לבחון התערבות רכה ברמת הקהילה או המשפחה.
פרופ' אורית פישמן-אפורי, הפקולטה למשפטים, המכללה למינהל, הציגה את מחקרה Content Moderation by AI Systems – From The Product Liability Model to Individual Rights. המאמר מתייחס לניטור תכנים שהם חוקיים אבל מזיקים “lawful but awful” ולא illegal per-se, ולהסדרה של ניטור על ידי מערכות בינה מלאכותית בחקיקה האירופית ה- DSA וה- AI Act. לאחר סקירת ההסדרים השונים בהם אין חובה לנטר תכנים ואין חובה למעורבות אנושית בתהליך, פרופ' פישמן-אפרוי סבורה כי החקיקה הקיימת לא מספקת זכויות הליך הוגן למשתמשים שתוכן שלהם מנוטר, לרבות שקיפות, חובת הנמקה ופיקוח אובייקטיבי על ידי מוסד ערעור. ד"ר אורי הכהן הגיב למחקר, והעלה את המחשבה על הבחנות שראוי ליישם כששוקלים מתן רשות ערעור כזו, למשל בין בוטים למשתמשים, בין תאגידים למשתמשים פרטיים, ובין תוכן פוליטי לתוכן מסחרי.
עו"ד חופית וסרמן-רוזן, דוקטורנטית בפקולטה למשפטים והנדסה באוניברסיטת תל אביב, הציגה את מחקרה המשותף עם ד"ר קרני שגל-פפרקורן, Lexidale – International Policy Consulting, Lawyers are from Mars, Data Scientists are from Venus: Promoting Responsible AI on Earth. במאמר הכותבות עומדות שיתוף הפעולה ההכרחי בין משפטנים לבין אנשי מדעני נתונים ואנשי טכנולוגיה לצורך יצירת בינה מלאכותית אחראית, וזאת לאור ההתמחות, התפישה והראייה השונה שקיימת בכל אחד מהתחומים. הכותבות מציעות כלים יישומיים ליצירת היצורים ההיברידיים הללו, בין היתר על ידי קירוב בין הדיסיפלינות, הכשרה מראש בשני התחומים, והתמקדות בשימוש ביכולות הייחודיות של כל תחום. ד"ר עמית חיים הגיב למחקר והעלה נקודות מעניינות ביחס ליישום של הקירוב בין התחומים.
לאחר מכן הוצגו שני מחקרים בשלבי הכנה ראשוניים – בנימין ניומן, דוקטורנט בפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב, וחוקר במרכז מינרבה באוניברסיטת חיפה הציג את מחקרו בנושא היוועדות חזותית והמפנה הניהולי בהליך הפלילי, שהחל בתקופת הקורונה נוכח השימוש המוגבר בהיוועדות חזותית, ודן בקשיים הטכנולוגיים והמהותיים יותר ביישום. המחקר בוחן כיצד ובאילו נסיבות ניתן לשמר את השימוש להגברת היעילות תוך שמירת הערכים המוגנים של המעורבים בהליך ופתרון הקשיים הקיימים. אלון חספר, דוקטורנט בפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב, הציג את מחקרו בנושא שיבוש דיגיטלי אזרחי, בו הוא דן בשיבושים טכנולוגיים ככלי פוליטי והפגנתי, בדומה לשיבושים פיזיים המוכרים כפעולה פוליטית, ובמסגרת המשפטית שחלה ועשויה לחול בעתיד על מקרים אלה. חגי פורת, _____[תפקיד?], הגיב לשני המחקרים, שבאופן מעניין דנו שניהם ביחס שבין המרחב הפיזי למרחב הדיגיטלי, והתייחס בין היתר למעורבות החברתית ולעקרונות הדמוקרטיים שיש להתייחס אליהם.