הזמנה לסדנת מחקר, 30.12 - כיצד AI מעצב מחדש את עולם העבודה
30.12.24
מהפכת ה - AI והשפעתה על שוק העבודה
במרכז הנשיא מאיר שמגר למשפט דיגיטלי וחדשנות נערכה סדנת מחקר בנושא מהפכת ה - AI בעולם העבודה. במסגרת הסדנה נדונו האתגרים המשפטיים, הניהוליים והאתיים בשימוש ב - AI בעולם העבודה במדינות שונות ובישראל.
בסדנה התארח ד"ר גלי רכבי מאוניברסיטת קורנל שהציג את מחקרו בנושא מערכות בינה מלאכותית בעולם העבודה. תוך הצגת מקרי בוחן שונים של בינה מלאכותית בשוק העבודה, ד"ר רכבי הציג את השאלות שעולות בנושא, בהן תחולת דיני ההפליה על מערכות בינה מלאכותית, זכויות עובדים באשר לשימוש בתוצריהם, ואף סוגיות הנוגעות לשימוש בבינה מלאכותית לתיקון פערי שכר ותעסוקה ומיצוב הכלכלה ברמה הרוחבית. לאחר מכן, ד"ר רכבי סקר סיכונים שונים שעולים משימוש ב-AI בעולם העבודה ודרכי התמודדות איתם - ברמת המאקרו, המזו והמיקרו. ברמת המאקרו, הוזכר הסיכון להעדר יישום של בינה מלאכותית. בהקשר זה ד"ר רכבי הזכיר את הוראת הממשל בארה"ב על מתן תמיכה לפיתוח מערכות AI במגזר הציבורי בארה"ב שהוצאו כדי למזער את הסיכון, יחד עם מתן מענה לאי בהירות רגולטורי. ברמת המזו, הוזכר החשש לאבטלה כתוצאה מהטמעת בינה מלאכותית שתחליף עובדים. כדוגמה להתמודדות עם חששות מעין אלה, הוזכרו הסכמים קיבוציים שנחתמו בתחום הבידור בארה"ב, שבין היתר מגנים מפני החלפת עובדים בבינה מלאכותית. ברמת המיקרו הוזכר החשש מהפליה. בהקשר זה הוזכרו הנחיות שהוצאו בארה"ב הנוגעות ליישום חקיקת איסור הפליה בשימוש בבינה מלאכותית. לבסוף ד"ר רכבי התייחס ליישום הדברים בישראל, ותיאר את הסיכונים כדומים. עם זאת, ד"ר רכבי מציין שבישראל אין מספיק תשומת לב רגולטורית לנושא, בפרט לא בשוק העבודה.
בחלק השני של הסדנה התארח ד"ר ליאור זלמנסון שזכה לאחרונה ב - ERC בנושא ועוסק בתחום ניהול טכנולוגיה ומידע בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב. ד"ר זלמנסון דן בניהול אלגוריתמי בשוק העבודה, ובפיקוח משותף של אנשים ואלגוריתמים על עובדים. השימוש העיקרי שד"ר זלמנסון רואה בבינה מלאכותית בשוק העבודה הוא במעבר משימוש במערכות אלה ככלי תמיכה בהחלטות אנושיות (decision support system) לאוטומציה של תהליכים ניהוליים, בתצורה של הנחיות, הערכת ביצועים ואף מתן תגמולים. תוך התמקדות במקרה בוחן של שירות ההסעים באבל-דן שעשה שימוש בבינה מלאכותית, ד"ר זלמנסון דן בקונפליקטים שעולים במודל היברידי שמשתמש בבינה מלאכותית כסמכות ויוצר למעשה שני מנהלים במקום אחד.
בחלק האחרון של הסדנה הועלו שאלות והערות המשתתפים: הוזכרו האפשרויות למזעור הסיכונים שנדונו באמצעות כלי תכנות טכנולוגיים, למשל כלים לצמצום הפליות; הועלתה לשאלה היכולת המעשית של שופטים ומחוקקים להתמודד עם הסיכונים שנדונו, לעומת האפקטיביות של כלי הסדרה עצמיים כגון AI Governance בחברות מפתחות; הוזכר הקושי להחליף עובדים "פשוטים" בבינה מלאכותית לעומת ההיתכנות הסבירה יותר להחליף את הדרג הניהולי או חלק מהמשימות שלו; וכן נדונו המשמעויות של שילוב בינה מלאכותית בעולם העבודה מבחינת חוויית העובדים הסובייקטיבית, האינטראקציה שלהם עם מכונות והיכולת לשמור על מידת אנושיות סבירה וקשר אישי במקום העבודה.
