ההתפתחות המסחררת של טכנולוגיית בינה מלאכותית, שהנה טכנולוגיה הנחשבת בלתי צפויה, וטומנת בחובה יתרונות עצומים לצד סיכונים מעוררי חשש- מחייבת התייחסות מהירה ומקיפה של קובעי מדיניות ומחוקקים.
בינה מלאכותית עלולה להוביל לשורה של סיכונים ונזקים, ששונים במהותם ובאופן היווצרותם מנזקים של טכנולוגיות קודמות, ונוגעים לעקרונות משפטיים מתחומים רבים, ובהם כבוד האדם, שוויון, שלמות פיזית, הוגנות והליך הוגן, זכויות קנייניות ועוד.
ההיקף הרחב של הסיכונים האפשריים, במשולב עם מורכבות הטכנולוגיה והקצב המהיר של התפתחותה, מאתגרות מחוקקים וקובעי מדיניות בעולם, שעסוקים מזה מספר שנים בעיצוב מדיניות של Responsible AI. ברוב המדינות, מאמצים אלו הובילו עד כה להצעות חוק שטרם נכנסו לתוקף, ועוברות שינויים משמעותיים באופן תכוף.
האיחוד האירופי, למשל, שכבר פיתח חקיקה ייעודית ומקיפה עבור בינה מלאכותית, ערך שינוי משמעותי לגרסה מתקדמת של החוק, על מנת להוסיף התייחסות לטכנולוגיית ה-Foundation models שסחפה את העולם בחודשים האחרים.
מטבע הדברים, טכנולוגיה זו, כמו טכנולוגיות אחרות, צפויות להשתנות ולעורר אתגרים חדשים חדשות לבקרים באופן שיגרום לרגולציה קיימת להיות בלתי מתאימה או חסרה לעומת המציאות הטכנולוגית המתעדכנת.
בעיה זו של עיצוב נכון של החקיקה בפני עולם משתנה, כמו בעיות נוספות הנוגעות למדיניות הרצויה, ובהן השאלות באיזה מהגורמים ב-"אקו סיסטם" הרלוונטי יש להתמקד כדי למזער את סיכוני הבינה המלאכותית, או כיצד לאכוף את המדיניות הרצויה מטרידות את קובעי המדיניות.
בשיחות לא רשמיות עם staffers בקונגרס האמריקאי, עולה שהבעיות והחששות שמטרידות את קובעי המדיניות האמריקאים הן הטרוגניות ונוגעות לאספקטים שונים ומגוונים של בינה מלאכותית.
המחקר המוצע יכלול ראיונות עומק עם כעשרה staffers העוסקים בבינה מלאכותית בקונגרס האמריקאי, על מנת לזהות ולנתח את הבעיות המרכזיות שהם מזהים בתחום, וכן את האופן בו לדעתם בעיות אלו ניתנות לפתרון.
הגם שהמחקר יתמקד בארצות הברית, חלק גדול מהסוגיות המטרידות הנוגעות לרגולציה של בינה מלאכותית הנן גלובאליות. לכן, גם אם ממצאי המחקר יתאימו לקונטקסט האמריקני, הם יוכלו לשמש גם לצורך השיח בנושא שמתרחש בשיטות משפט נוספות, כגון ישראל ואירופה.